שחפת בישראל, הדבקה, סימנים, שחפת סמויה, יום השחפת הבינלאומי

ברוכים הבאים לפורום בריאות. כולי תקווה שאתם בריאים ושלמים! מטרת הפורום היא להביא מידע מרשת האינטרנט בנושאי בריאות שונים כגון: מידע על מחלות, רופאים, ונושאי בריאות שונים. מטרת הפורום היא לא לייעץ בנושאי מחלות. משתתפי הפורום מוזמנים לתרום את יכולתם בחיפוש מידע אמין ועדכני בנושאי מחלות ולרכז את המידע בפורום הבריאות. המידע בפורום הוא לידע כללי בלבד ואין להסיק ממידע זה מסקנות אישיות

מנהל: יורם בן אבו

שחפת בישראל, הדבקה, סימנים, שחפת סמויה, יום השחפת הבינלאומי

הודעהעל ידי יורם בן אבו » ה' מרץ 29, 2012 10:07 am

יום השחפת הבינלאומי
יום השחפת הבינלאומי, מצויין ב 24 במרץ בכל שנה, ונועד להגביר את המודעות הציבורית למחלת השחפת ולמניעתה.

מידע סטטיסטי על מחלת השחפת
ארגון הבריאות העולמי מעריך כי בשנת 2010 חלו בשחפת 8.8 מיליון איש, בעיקר בדרום מזרח אסיה, באפריקה ובאזור המערבי של האוקיינוס השקט. במהלך שנת 2010 דווח למחלקה לשחפת ואיידס בישראל על 344 חולי שחפת חדשים, בשיעור היארעות ארצי של 4.5 ל-100,000 תושבים (לעומת 347 חולי שחפת חדשים בשנת 2009, בשיעור היארעות 4.6 ל-100,000 תושבים). מרבית החולים החדשים (87.5%) נולדו מחוץ לישראל, בעיקר במדינות אנדמיות למחלת השחפת.

שחפת - היסטוריה ואפידמיולוגיה
ב- 24 במרץ 1882, הודיע ד"ר רוברט קוך (Dr. R. Koch) על גילוי החיידק הגורם למחלת השחפת (Mycobacterium Tuberculosis). באותה תקופה גרמה המחלה למוות של אחד מכל שבעה אנשים באירופה ובאמריקה. למרות התקוות הגדולות שליוו את גילוי החיידק, מתו משחפת מאז ועד היום לפחות עוד 200 מיליון בני אדם בעולם. משנות ה- 80 אנחנו עדים לעליה בתחלואה בשחפת במדינות מפותחות ובשאר העולם. ב- 1993 הכריז ארגון הבריאות העולמי בפעם היחידה בתולדותיו על מחלת השחפת כעל מצב חירום עולמי (Global Emergency).
שחפת בישראל
בישראל, כמו בעולם, מתייחסים בכובד ראש למגמות אלה. עקב העלייה בשיעור השחפת בארץ, ב-ֹ1996 שר הבריאות בהסתמכות על פקודת בריאות העם (1940), הגדיר את השחפת לפי לשון החוק "כמחלה מידבקת מסוכנת". ומשנת 1997 פועלת בישראל, התכנית הלאומית למיגור השחפת.
שחפת היא מחלה זיהומית ומדבקת, הפוגעת בדרך כלל בריאות, אך יכולה לפגוע גם באיברים אחרים כגון: המוח, הכליות או עמוד השדרה.

שחפת סימנים
המחלה מתבטאת בחולשה, ירידה במשקל, חום והזעה בלילה. בשחפת הריאות עלולים להופיע גם שיעול, כאבים בחזה ולעיתים ליחה דמית.

שחפת גורמים
מחולל המחלה הוא חיידק שנקרא מיקובקטריום טוברקולוזיס (Mycobacterium tuberculosis), חיידק בעל מחזור חיים איטי. החיידק מת בתוך זמן קצר בתנאי יובש ו/או בתנאי חשיפה לאור השמש. ריכוזו באוויר יורד משמעותי על-ידי אוורור החלל.

שחפת הדבקה
ההדבקה מאדם לאדם נעשית דרך הכיח של אדם החולה במחלה פעילה (ראו להלן - ההבדקל בין חולה שחפת לאדם שנדבק בחיידק). כאשר חולה בשחפת ריאות משתעל או מתעטש, חיידקי השחפת מתפזרים באוויר. הסיכון להדבקה תלוי בעומס החיידקי ובתפקוד מערכת החיסון של האדם הנחשף. ככל שלחולה יש יותר חיידקים בכיח וככל ששוהים יותר זמן בחברתו גוברים סיכויי ההדבקה. ההדבקה בחיידק השחפת אינה גורמת, לרוב, למחלה פעילה. רק חלק קטן מן הנדבקים בחיידקי השחפת יפתחו מחלת שחפת פעילה בשלב כלשהו במשך החיים.

ההבדל בין חולה שחפת לאדם שנדבק בחיידקי השחפת
חולה בשחפת ריאות פעילה מפריש חיידקי שחפת. חולה כזה יקבל טיפול לריפוי המחלה. כשבועיים לאחר טיפול יעיל החולה מפסיק להוות מקור להדבקה. אדם שנדבק בחיידקי שחפת לא בהכרח יחלה במחלה: החיידקים נמצאים בגופו אך הוא אינו מדביק אנשים אחרים כי אינו חולה שחפת ריאות פעילה (שחפת סמויה). אצל אדם כזה תופיע תגובה לתבחין עור (תבחין חיובי – ראו להלן) ולעיתים יומלץ בפניו לקבל טיפול שימנע התפתחות אפשרית של מחלה פעילה בעתיד.

זיהוי המחלה - תבחין טוברקולין
התבחין, הנקרא גם בשם תבחין עור בשיטת "מנטו" מזהה הידבקות בחיידקי שחפת וגם חיסון קודם נגד שחפת (BCG). בשיטת "מנטו" מזריקים כמות זעירה של טוברקולין לתוך העור באזור האמה. כעבור 48-72 שעות תופיע תגובה אצל אנשים שנחשפו לחיידק השחפת ונדבקו. אצל אנשים שלא נדבקו לא תופיע תגובה. התבחין אינו גורם נזק לאדם.
חשוב לציין שקשה להבחין בין תגובה לתבחין עקב חיסון לבין תגובה עקב הידבקות בחיידקי שחפת.

שחפת טיפול
על מנת להגיע לריפוי מלא, יש צורך בנטילה סדירה ומלאה של מספר תרופות אנטיביוטיות במשך לפחות 6 חודשים. טיפול כזה יביא לריפוי מלא ביותר מ- 90% מהחולים. יש לציין, כי לפני עידן הטיפול האנטיביוטי, כמחצית החולים בשחפת מתו מהמחלה. כל הפסקה או אי-השלמת הטיפול המלא עלולים לגרום לחידוש המחלה ולהמשך הפצת חיידקי השחפת. טיפול בלתי סדיר מביא להתפתחות זנים עמידים לתרופות וסיכון להפצתם. על מנת להבטיח את השלמת הטיפול אצל החולה והיענות טובה, השיטה המועדפת והמומלצת על-ידי ארגון הבריאות העולמי ושאומצה על-ידי משרד הבריאות היא שיטת טיפול בהשגחה ישירה (DOTS - Directly Observed Treatment Short-course). בשנת 2007 צוינה התוכנית הישראלית על-ידי ארגון הבריאות העולמי איזור אירופה כ"סיפור הצלחה".

שחפת עמידה לטיפול תרופתי
נטילת טיפול תרופתי לא סדיר בשחפת עלולה לגרום להופעת זנים של חיידק שאינם מגיבים (עמידים) לשתי תרופות עיקריות (MDR-TB – Multi drug resistant) או ליותר. בשנים האחרונות, הופיעו ברחבי העולם דיווחים על בידוד זן חיידק שחפת עמיד לרוב התרופות הקיימות כיום, ועל כן האפשרויות הטיפוליות בחולים המודבקים בחיידק זה מוגבלות. תופעה זאת קיימת כמעט בכל המדינות בעולם. גם בישראל אותרו מספר חולים בודדים עם זני שחפת העונים על הגדרה של עמידות קיצונית לתרופות (XDR-TB – Extremely drug resistant).
המחלקה לשחפת ואיידס בשיתוף המעבדות הארציות לשחפת והמרכזים לאבחון וטיפול בשחפת ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא בעולם ובישראל, על מנת להמשיך לתת את המענה על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר.

מניעת הידבקות במחלה
שיפור איכות החיים בישראל מאז קום המדינה והתקדמות הרפואה, יחד עם הצלחת התוכנית הלאומית למיגור השחפת, הביאו לירידה משמעותית ביותר בתחלואה בשחפת.
כיום המחלה נדירה בארץ. לכן, האפשרות להידבק בה הינה נמוכה. עיקר ההדבקה מתרחשת על-ידי שהייה של זמן ממושך במקום סגור בחברת חולה המפריש את החיידקים. עם זאת, לא ניתן למנוע לחלוטין את סיכון ההדבקה וזאת בשל שתי סיבות עיקריות:
חיידקי מחלת השחפת מופרשים על-ידי החולה לאוויר.
יתכן שהחולה במחלה עדיין לא יודע שהוא סובל משחפת.
האם קיים חיסון נגד המחלה?
היום לא נהוג לחסן את כלל האוכלוסייה בחיסון נגד שחפת (BCG), אלא רק מספר קבוצות באוכלוסייה הנמצאות בסיכון יתר. לכן, חיסון BCG אינו בשימוש עבור כלל הציבור בארץ.

טיפול במחלת השחפת
הטיפול בחולה כולל מספר סוגים של כדורי אנטיביוטיקה מיוחדת. הטיפול יעיל ביותר בתנאי שהכדורים נלקחים בצורה עקבית ובכמות המומלצת לתקופה ממושכת - למשך שישה חודשים לפחות. הפסקה של לקיחת הכדורים, תגרום להופעה מחודשת של המחלה.
נטילת חלק מן התרופות בלבד תגרום להתפתחות חיידקים העמידים לתרופות. לכן, יש חשיבות לקחת את כל התרופות, בכל הכמות המומלצת במשך חצי שנה או יותר.

משנת 1997 מפעיל משרד הבריאות, בשיתוף עם קופות החולים, 15 לשכות הבריאות ותשעה מרכזים לאבחון וטיפול בשחפת (מלש"חים), את התוכנית הלאומית למיגור השחפת. הטיפול התרופתי לחולים ניתן אך ורק בשיטת טיפול בהשגחה ישירה
(DOT- Directly Observed Therapy), המאפשרת קבלת טיפול יעיל ומבוקר במחלת השחפת ובכך מסייעת לריפוי המחלה ולמניעת התפתחות חיידקים העמידים לתרופות.

התכנית הלאומית למיגור מחלת השחפת
בין השנים 2001 - 1987 שעור ההארעות השנתית, באוכלוסייה הכללית בישראל, נע בין 2.9 ל -11.0 חולים ל- 100000 נפש. לאור האמור לעיל, הכריז משרד הבריאות ב-1997 על תכנית לאומית למיגור מחלת השחפת. במטרה לאתר את חולי השחפת בארץ, לצמצם את התחלואה בה, כל עובדי מערכת הבריאות נקראים להירתם למשימה על פי ההנחיות המפורטות בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 3/97 מתאריך 30.03.97.
התכנית מאפשרת טיפול בהשגחה ישירה בכל החולים בישראל. התכנית מתבצעת בשיתוף פעולה עם כל ארבע קופות החולים אשר מינו רופא בכיר בכל ארגון לטיפול בנושא. המחלקה לשחפת ואיידס שבמשרד הבריאות אחרית על יישום (ובקרה של) כל התוכנית הלאומית בשיתוף ובאמצעות לשכות הבריאות.
העלויות הנוספות הכרוכות במתן טיפול בהשגחה ישירה, כלולות בתמחור הטיפול בשחפת. לכן, כל מלש"ח יכול וצריך לדאוג לסידורים נאותים, לפי נוחיות החולה ואפשרויותיו, על מנת לקבל טיפול באמצעות משגיח (שמונה על ידי המלש"ח באישור לשכת הבריאות הסמוכה). המשגיח צופה בעצם בבליעת התרופות ע"י החולה. בדרך כלל דבר זה יתבצע במרפאה הקהילתית של החולה. אך במקרים יוצאי דופן ה- DOT יתבצע במקום העבודה, בבית הספר או בפנימייה ובלית ברירה בביתו של החולה, כאשר המשגיח מגיע אל החולה.

עם גיבוש העבודה, בהתאם לתכנית הלאומית למיגור מחלת השחפת, נמצא כי קיימת קבוצה יחודית מקרב החולים שהינה אוכלוסייה מורכבת הדורשת התייחסות מיוחדת, על מנת לסיים בהצלחה את הטיפול התרופתי בקבוצה זו. מספר אוכלוסיות דומיננטיות: אחוז גבוה של עולים חדשים בעיקר עולים מאתיופיה וחבר העמים, עובדים זרים במצב שהיה חוקית ולא חוקית, מכורים עם בעיית אלכוהול ו/או סמים, דרי רחוב או חסרי בית, בעיות נפשיות.

לרוב מדובר באוכלוסייה פגיעה, עם לעיתים קרובות שחפת עמידה לתרופות, הסובלים גם מבעיות רפואיות אחרות: אסטמה, בעיות בתפקודי כבד, איידס ועוד. בהרבה מקרים קיים שילוב של מספר מאפיינים: חולה שחפת עמידה לתרופות עולה חדש, מכור לאלכוהול, הגר ברחוב. האנשים העוסקים בשחפת שוקדים על מתן מענה מתאים לאוכלוסייה מורכבת זו במסגרות השונות של המערך הטיפולי.


מרכזים לאבחון וטיפול בשחפת (מלש"חים)

ישוב כתובת​ טלפון​ ​פקס
​אשקלון
מרפאת חוץ - המרכז הרפואי ברזילי​ 08-6745465​ ​08-6745473
באר שבע​ רחוב רמב"ם 2​ ​08-6233710 08-6284619​
​חדרה ​רחוב בוטקובסקי 25 ​04-6222389 04-6247703​
​חיפה רחוב הגפן 44​ 04-8137303​ 04-8552933​
​ירושלים מרכז רוקח, רחוב שרי ישראל 5​ 02-5017555​ 02-5385697​
​נהריה ​מרפאות חוץ, בית החולים נהריה (ת.ד 21) 04-9107523​ 04-9107239​
​נצרת ​בית החולים האנגלי, רחוב פאולוס השישי 25 04-6028819​ 04-6028857​
​רחובות ​רחוב אהרוני 32 08-9468617​ 08-9468645​
​תל אביב ​רחוב חובבי ציון 16 03-6291814​ 03-6201830​

מספרי הטלפון ושעות הפעילות עשויים להשתנות מעת לעת. מומלץ לברר לפני ההגעה למקום.
ניתן לפנות גם לאחת מלשכות הבריאות הממשלתיות הפרוסות ברחבי הארץ .

המחלקה לשחפת ואיידס
המחלקה לשחפת ואיידס פועלת למניעה ולטיפול בשחפת בדרכים הבאות:
איסוף, ניתוח ופרסום מידע, לשם גיבוש מדיניות בריאות הציבור של משרד הבריאות ולצורך מתן יעוץ והדרכה לגורמים השונים המטפלים במחלות אלה.
הפצת נהלים ועדכונם בנושאי מניעה, איתור, טיפול ומעקב אחר החולים, ומעקב אחר ישום הנהלים.
הכנה וביצוע של תכניות ארציות ומקומיות למניעה ולטיפול, פיקוח מקצועי ומנהלי על ביצוען ואבטחת איכות.
כתובת: רחוב גנרל קניג פייר 33, ירושלים מיקוד: 91010
נגישות: המקום נגיש לאנשים עם מוגבלויות
טלפונים: 02-5657750, 02-5657751
פקס: 02-5657770
שעות פעילות: 08:00-16:00


קישורי מידע
מקור המידע בדף זה הוא במחלקה לאיידס ושחפת. מידע נוסף ועדכני יותר ניתן למצוא בקישור הבא
יורם בן אבו
 
הודעות: 898
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 7:14 pm

Advertisement


  • Advertisement

חזור אל פורום בריאות, מחלות ורפואה שלמה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Yahoo [Bot] ואורח אחד

cron